איך להדליק מדורה למתחילים

כצורך הישרדות בסיסי, אש חיונית לשמירה על חום גופך ברמה נורמלית. הטמפרטורות בחורף יורדות באופן דרסטי בלילה, במיוחד באקלים ממוזג, כך שהצתת אש היא מיומנות שכדאי לרכוש אם אינך רוצה לקפוא למוות. אש מאפשרת לך לבשל מזון, להרתיח מים ולהגן על עצמך מפני חיות.

השאלה הגדולה היא, איך מדליקים מדורה?

בכל הנוגע להצתת האש, יש שלל אפשרויות.
גפרורים, קנו גפרורים באיכות גבוהה ושמרו אותם בתוך שקית אטומה על מנת שלא ייפגעו.
מצתים הם הכי פופולארים בהדלקת אש. קלים, זולים, ויכולים להספיק ליותר זמן מהגפרורים.
החיסרון במצתים הוא שהדלק יכול להיגמר וחלקיהם עלולים להינזק. הפלסטיק יכול להישבר ולדלוף.
חיסרון נוסף במצתים הוא שהם צריכים את הלחץ והטמפרטורה הנכונים כדי לעבוד,
כך שיכול להיות קשה להדליק אותם בגבהים או כשקר מדי.
במקרים כאלה, הקפד להדליק את המצית שלך על ידי שפשוף בין הידיים.

כאשר הגפרורים והמצתים שלך לא עובדים.
אפשר להשתמש באבן אש, אין ספק שהאבן קצת יותר כבדה, יקרה יותר וזקוקה לרמת מיומנות מסוימת,
אך האבן יכולה לעבוד בכל גובה, אינה זקוקים לדלק ויכולה להחזיק זמן רב.

דרכים פרימיטיביות להדלקת אש

הדרך הוותיקה ביותר להצתת אש היא חיכוך בין שני עצים, אבני צור או פלדה, דרך בה משתמשים עד היום ומשמשת בסיס למצית ולגפרורים.
בנוסף קיימות עוד שתי דרכים ותיקות להבערת אש.
האחת היא שימוש בעדשה (זכוכית מגדלת) כדי לרכז את קרני השמש עד להדלקת אש.
השנייה היא שימוש בבוכנת אש שבה דוחסים במהירות אוויר במזרק מתכת שתחתיתו חומר דליק.

איך מדליקים אש ללא גפרורים?

מקדח אש
אספו מקל/ענף ארוך ויבש, קרש שבו חור או חריץ שלתוכו יכול להיכנס המקל, ערימה קטנה של קש/עשב יבש לצורת קערה או קן, קרשים/ענפים נוספים להמשך המדורה.
מניחים על הארץ את הקרש שבו חריץ ומייצבים אותו, אפשר למשל לדרוך עליו בקצה, אך רק בנעליים,
מחזיקים את המקל הארוך בין שתי כפות הידיים כשקצהו התחתון בתוך החור שבקרש, משפשפים את המקל במרץ בין הידיים
כך שנוצר חיכוך בינו לבין הקרש.
לא להתייאש! ממשיכים בפעולה זו שוב ושוב עד שהחום הנוצר בנקודת החיכוך יוצר גחלת קטנה,
זורקים את הגחלת לתוך ערימת הקש, נושפים על הקש כדי ללבות את האש, כשנוצרת להבה, מוסיפים קרשים כדי ליצור מדורה.