כלי נשק עתיקים הם נושא כל כך עשיר ומעניין, שאפשר לבחון אותו ממגוון נקודות מבט. אחת הדרכים הנפוצות ביותר לבחון נשק עתיק היא לבדוק מי השתמש בו ומדוע השתמשו בו.
חקר ההיסטוריה של הנשק הוא נושא מרתק, המספר לנו על איך אנשים חיו בעבר, ואיך הם חשבו על ביטחונם.
כלי נשק מסווגים לכמה קטגוריות וביניהן: נשק תגרה ונשק קליעה
נשק תגרה הוא כל נשק המשמש בקרב פיזי קרוב.
אלה יכולים להיות כל דבר, חרב, חנית, סכין או כל כלי קהה אחר.
נשק קליעה הוא כל נשק שנזרק, נורה מרחוק או נורה אל מעבר לאופק.
זה יכול להיות כל דבר, מחצים ועד פצצות, רובים או תותחים, תלוי בעידן המדובר.
בעבר, היו כלי נשק רבים ושונים ששימשו אנשים כדי להילחם בקרבות שלהם.
חלק מכלי הנשק הללו היו נפוצים יותר מאחרים וחלקם שימשו לעתים קרובות יותר עבור סוג מסוים של קרב.
כלי נשק עתיקים היו בעיקר חרבות, חניתות, קשתות וחצים וסוגים אחרים של נשק קליע.
השימוש בנשק השתנה באופן דרסטי עם הזמן.
אחד מכלי הנשק היותר בשימוש בימי קדם היה חץ וקשת.
זה אולי היה נשק שקשה ללמוד איך להשתמש בו, אבל זו הייתה דרך יעילה מאוד "להפיל" אויבים מרחוק.
כאשר אנשים התחילו להשתמש בנשק מסוג זה, הם גם החלו ליצור חרבות שיתלוו אליהם.
כלי נשק עתיקים שימשו בלחימה ובציד. הם נעו בין אלות פשוטות לקשתות וחצים.
על פי הרישומים העתיקים, קשתות וחצים שימשו לראשונה את המצרים הקדמונים למרות שאין הוכחות פיזיות לכך. התיעוד הכתוב הראשון של ירי בחץ וקשת הוא זה של מלך אנגליה אדוארד הראשון שפיקד על חיל הרגלים שלו: "עמדו בכוח כל היורה בקשת".
חרבות
חרבות היו נשק מועדף במשך אלפי שנים.
בעבר הם שימשו לא רק לוחמים אלא גם אנשים ממקצועות אחרים שדרשו הרבה חיתוך – חקלאים, טבחים וכו'.
חרב היא נשק להב המיועד לחיתוך או מלחמה ויכול לשמש גם לחיתוך או דקירה במקומות קרובים.
הלהב בדרך כלל ארוך ומתעקל בצורתו עם קצוות משני הצדדים.
לפעמים יש לו קצה מחודד אחד הנקרא "קצה חיתוך" וקצה קהה אחד הנקרא "עמוד שדרה".
חרבות יוצרו הן על ידי נפחים, כדי ליצור חרב, הנפח היה יוצר תחילה ידית עץ, מוסיף לה מתכת כגון פלדה, ולאחר מכן מוסיף עליה שכבת בידוד להגנה.
לאחר מכן, הנפח היה דופק את החרב כשהיא עדיין על הסדן כדי לוודא שאין פגמים בבנייתה.
לאחר מכן, הם היו מקפלים על אחד מקצוות הלהב כדי לתת לו קצה חיתוך ומשחיזים את שני הצדדים בסלע שוחק שנקרא אבן משחזת.
השלב האחרון הוא להבריק את כל הפגמים בלהב עם נייר זכוכית או חומרים שונים כמו שמן.
חניתות
חניתות משמשות לדקירות או לזריקה לעבר מטרה.
הם בדרך כלל יושלכו או ישתמשו בהם בקרב צמוד.
החנית היא הנשק המועדף על אנשים רבים בתרבויות שאין להם רובים, כמו שבטים אפריקאים ואינדיאנים.
ישנם סוגים רבים ושונים של חניתות והן יכולות להיות שונות בגודלן ויעודן.
משתמשים בחניתות למטרות שונות: ציד, דיג, הגנה עצמית ומלחמה.
סוג החנית הידוע ביותר הוא כנראה גלדיוס הרומאי שהיה חרב קצרה עם קצה מחודד שניתן לזרוק כמו כידון או לדקור בה כשהיא קרובה מספיק לאויב.
מגנים
מגנים הם סוג של שריון אשר מגן על הלובש אותו מלפנים.
מגנים חשובים במיוחד בקרב כאשר נלחמים עם חרבות או כלי נשק אחרים שעלולים לפגוע בחלקים הלא מוגנים.
מגנים מספקים גם הגנה במקרה של חיצים או ירי.
מגנים עשויים להיות עשויים מתכת, עץ, או אפילו עור של בעלי חיים.
אבירים מימי הביניים השתמשו במגן הנקרא מגן חימום, מכיוון שהוא היה בצורת אח רומי (אותו מונח עדיין משמש לקמינים מודרניים).
מגן יכול להיות מתוכנן להגנה סטטית (חסימה) או להגנה דינמית (פארינג).
